הסברים והערות

הסיוע הניתן לחינוך בפנימיות או במסגרות מוגנות אחרות מוגדר כסיוע מוסדי במסגרות. בהתאם לסעיף 34 בספר החוקים הסוציאלי השמיני (SGB VIII), סיוע זה ניתן לשם השגת שלוש מטרות שונות:

1. החזרת הילד למשפחתו
2. הכנה למעבר לחזקתה של משפחה אחרת, או:
3. הסדר מגורים לטווח ארוך בתור הכנה ליציאה לחיים עצמאיים.

הורים שילדיהם הועברו למסגרות זכאים לקבל ייעוץ, תמיכה וסיוע בשמירה על הקשר עם ילדם. הייעוץ והתמיכה מתמקדים בשיפור ההתפתחות, ההשתלבות ותנאי החינוך במשפחה הביולוגית תוך פרק זמן סביר בהתחשב במצב ההתפתחותי של הילדים או בני הנוער, עד שיוכלו לחזור לחזקת הוריהם. אם לא מתאפשר שיפור מתמשך בהתפתחות, בהשתלבות ובתנאי החינוך, שירותי הייעוץ והתמיכה יתמקדו במתן סיוע להורים בשמירה על הקשר עם ילדיהם וביצירת מסגרת חלופית ארוכת טווח המבטיחה את טובתם של הילדים או בני הנוער (סעיף 37 פסקה 1 בחוק).

• :ישנן סיבות רבות לכך שצעירים מועברים למסגרת חוץ-ביתית בפנימייה או במוסד אחר. על פי הסטטיסטיקה של שירותי הרווחה לילדים ונוער, הסיבות הנפוצות ביותר הן
• היכולת החינוכית המוגבלת של ההורים/האפוטרופוסים
• תמיכה/טיפול/דאגה בלתי מספקים לצעירים במשפחה
• וסכנה לפגיעה בטובת הילד.

ב-2021, בסך הכול 145,052 צעירים התחנכו בפנימיות בכפוף לסעיף 34 בספר החוקים הסוציאלי השמיני [89,665 קטינים במסגרת הסיוע בחינוך (סעיף 27 בספר החוקים הסוציאלי השמיני); 32,994 בוגרים צעירים במסגרת הסיוע לצעירים סעיף 41 בספר החוקים הסוציאלי השמיני); 22,393 ילדים, בני נוער ובוגרים צעירים במסגרת סיוע בשילוב למתמודדי נפש בהתאם לסעיף 35א בספר החוקים הסוציאלי השמיני].

כ-60% מהם עדיין התגוררו במסגרות המשמשות מספר קבוצות של צעירים, 36% גרו במסגרות חד-קבוצתיות ו-4% גרו בדירות משל עצמם. בין 2006 ל-2018 עלה מספר המסגרות למגורים ל-12,400, עלייה של 87%.

הקבוצה הגדולה ביותר של צעירים החיים בפנימיות היא קבוצת הגיל 14-18. עם זאת, בעשר השנים האחרונות עלה מספר הילדים מתחת לגיל בית הספר במסגרות הללו (2019: 6,300).

צעירים רבים החיים בפנימיות מגיעים מרקע חברתי נמוך. יותר מ-50% מהמשפחות שילדיהן חיים בפנימייה, מתקיימות מקצבאות סוציאליות, 40% היו ממשפחות חד הוריות. 70% מההורים היחידניים התקיימו מקצבאות סוציאליות. בקרב 2% מהצעירים, שני הוריהם אינם בחיים. קצת פחות ממחציתם היו בעלי רקע של הגירה; כמעט בקרב שליש מהם לא דיברו גרמנית במשפחה.

בנות נמצאות בתת-ייצוג בקרב הקבוצה של מקבלי התמיכה בחינוך. מספרן במסגרות ובשירותי הרווחה מתחיל לעלות רק עם הגיען לגיל ההתבגרות.

צעירים רבים המתגוררים בפנימיות מתנגדים לשימוש במונח "מוסד"; הם קוראים להשתמש במילה חלופית – גם במסגרת החוק. לדבריהם, השימוש במושג "ילד שגדל במוסד" מלווה אותם כסטיגמה בהמשך חייהם.

הפעילות של פנימיות ומסגרות מוגנות אחרות תלויה בקבלת רישיון להפעלה (סעיף 45 בספר החוקים הסוציאלי השמיני). מתן הרישיונות האמורים נמצא בסמכותם של הגופים האזוריים של שרותי הרווחה לילדים ונוער (סעיף 85 פסקה 2 משפט 6 בחוק). התנאי למתן הרישיון, בין היתר, הוא הוכחת האפשרות להגשת תלונות ומתווים להגנה על הילד.

הגופים הציבוריים נושאים בעלויות עבור המסגרות הללו (סעיפים 39, 40 תוך זיקה לסעיף 91 פסקה 5 בחוק). בהתאם להכנסתם, ההורים נדרשים לשאת בחלק מהעלויות. הסכומים נקבעים על סמך הוראות החוק (סעיף 94 פסקה 5 בספר החוקים הסוציאלי השמיני). האפשרות שהייתה קיימת בעבר, להחיל על צעירים את ההוצאות בוטלה החל מה-1 בינואר 2023 במסגרת תיקון חוק. משמעות הדבר היא שצעירים המתגוררים במסגרות יכולים לעשות שימוש מלא בהכנסה שהרוויחו בעצמם וזו אינה יכולה לשמש עוד את לשכות הרווחה לנוער לכיסוי ההוצאות.