עוני מוגדר בעיקר כמחסור באמצעים ובהזדמנויות לחיות ולעצב את החיים באופן שהוא בדרך כלל אפשרי בחברה מסוימת בהתבסס על רמת העושר במהלך ההיסטוריה.
שיעורי העוני בגרמניה ב-2019:
עוני מוגדר בעיקר כמחסור באמצעים ובהזדמנויות לחיות ולעצב את החיים באופן שהוא בדרך כלל אפשרי בחברה מסוימת בהתבסס על רמת העושר במהלך ההיסטוריה.
קנה המידה לסיכון לעוני נמדד באמצעות המושג שיעור הסיכון לעוני. שיעור הסיכון לעוני מהווה אינדיקציה למדידת עוני יחסי בהכנסה ומוגדר כשיעור האנשים עם הכנסה תואמת של פחות מ-60 אחוז מההכנסה הממוצעת למשק בית.
ב-2019, שיעור הסיכון לעוני בגרמניה עמד על 15.9%, השיעור הגבוה ביותר מזה 15 שנים. 13.2 מיליון אנשים חיו בעוני.
צעירים סובלים קשה במיוחד מעוני: שיעור הסיכון לעוני הוא 20.5% מתחת לגיל 18, 25.8% עבור בני 18 עד 25; 24.7% בקרב גברים צעירים ו-27% בקרב נשים צעירות.
הורים יחידניים נמצאים במיוחד בסיכון לעוני. שיעור הסיכון לעוני בקרב קבוצה זו עומד על 42.7%.
גם למשפחות עם שלושה ילדים או יותר יש סיכון גבוה משמעותית לעוני. שיעור הסיכון לעוני בקרב קבוצה זו עומד על 30.9%.
גם לאזרחים שאינם גרמנים (35.2%) ולאנשים בעלי רקע של הגירה (26.9%) יש סיכון מוגבר באופן משמעותי לעוני.
מספר גדול יותר של ילדים עם מוגבלויות גדלים במשפחות עם הורה יחיד (31%), בהשוואה לצעירים ללא מוגבלויות (20%), ומספר גבוה באופן לא פרופורציונלי (25%) חיים במשפחות המקבלות קצבאות מהביטוח הלאומי.
ההתפלגות האזורית של העוני בגרמניה שונה מאוד מאזור לאזור: הנתון הגרוע ביותר נמדד בעיר ברמן, שם אחד מכל ארבעה סובל מעוני, ולאחריה סקסוניה-אנהלט, מקלנבורג-מערב פומרניה, ברלין ונורדריין-וסטפאליה עם שיעורי עוני בין 18.5 ל-19.5 אחוזים. בקצה השני של הקשת נמצאות בוואריה ובאדן-וירטמברג עם שיעורי העוני הנמוכים ביותר העומדים על 11.9 ו-12.3 בהתאמה.
לגורמים נוספים ישנה קורלציה לעוני, ובהם במיוחד: