לעבודה עם ילדים ונוער בגרמניה מסורת של למעלה מ-100 שנים והיא באה לידי ביטוי גם בחקיקה (למשל, בספר החוקים הסוציאלי השמיני). מטרתה של העבודה עם ילדים ונוער היא גיבוש האדם כסובייקט והתפתחות דמוקרטית: יש לסייע לילדים ובני נוער בפיתוח יכולתם לאוטונומיה אישית ולהשתתפות דמוקרטית ולשלבם בפיתוח הפעילויות כדי להופכם לחברים עצמאיים בחברה ובקהילה.
מכאן שהעבודה עם ילדים ונוער היא וולונטרית, פתוחה לכל הצעירים, מתאימה לתחומי העניין הספציפיים שלהם ומושפעת מהשתתפותם של הנוגעים בדבר.
תחום העבודה עם ילדים ונוער כולל עבודה פתוחה עם ילדים ונוער כמו גם עבודה עם ילדים ונוער במסגרת עמותות. בתחום פועלים גורמים נוספים כמו עבודה בינלאומית עם נוער, עבודה ניידת עם בני נוער, עבודה תרבותית עם בני נוער וארגונים המתמקדים בתכנים כגון משחקים, ספורט, פעילויות טבע/סביבה, בריאות ועוד.
סעיף 11 בספר החוקים הסוציאלי השמיני קובע כי "יש להציע לצעירים פעילויות לנוער הנחוצות לקידום התפתחותם. הפעילויות ייתנו מענה לאינטרסים של הצעירים וייקבעו ויפותחו בהשתתפותם. הן יאפשרו להם לפתח יכולת לאוטונומיה אישית ויעודדו אותם לקחת אחריות חברתית ואזרחית. יש להבטיח את הנגשת הפעילויות לצעירים בעלי מוגבלויות.
בטבלה הבאה מפורטים יעדי הפעילות וההשפעה של העבודה על ילדים ונוער בהתאם לסעיף 11 בספר החוקים הסוציאלי השמיני והעקרונות הקונספטואליים הבסיסיים הקשורים בהם:
מטרת הפעילות | מטרת ההשפעה | עקרון קונספטואלי בסיסי |
---|---|---|
אוטונומיה אישית של ילדים ונוער | להציע פעילויות נגישות לכל הילדים ובני הנוער, המבוססות על האינטרסים שלהם. | אוריינטציה של הפרט וחינוך עצמי |
אחריות חברתית ואזרחית של ילדים ובני נוער | לאפשר השתתפות בקבלת החלטות ובפיתוח תוכניות. | השתתפות והתפתחות דמוקרטית, הכלה |
הציפייה שהעבודה עם ילדים ונוער "תציע פעילויות" לקהל היעד שלה משקפת את האופי הוולונטרי של התחום. משתמע מכך גם שהעבודה עם ילדים ונוער אינה עוסקת במניעה ופיקוח ואינה נוקטת באמצעים חינוכיים. הפילוסופיה החינוכית שבבסיס העבודה עם הנוער מסתמכת עם התהליך של התפתחות האדם כסובייקט ומטרתה היא תמיד התפתחות העצמי. היא מתמקדת בפיתוח היכולות של ילדים ובני נוער במציאת דרכם ומקומם בעולם בכוחות עצמם.
בהקשר חברתי, האוטונומיה האישית מתפרשת כהשתתפות בחברה הדמוקרטית: הצעירים משתפים פעולה במטרה לבחור ולפתח פעילויות בהתאם לתחומי העניין שלהם; מעבר לכך, הם מקבלים על עצמם אחריות חברתית וממלאים תפקיד בעיצובה של החברה הדמוקרטית. בדרך זו, משולבים זה בזה העקרונות המקצועיים של פיתוח האדם כסובייקט וההתפתחות הדמוקרטית.
מלבד המבנה הבסיסי של "העבודה הפתוחה עם ילדים ונוער" והפעילויות של ארגוני הנוער, נזכרים בסעיף 11 בספר החוקים הסוציאלי השמיני כמה תחומים נוספים בהן מתמקדת העבודה עם ילדים ונוער:
ב-2019, לשכות הרווחה לנוער, כנסיות, ארגוני רווחה וגופים עצמאיים אחרים ברחבי גרמניה ארגנו כ-156,700 פעילויות לנוער במימון ציבורי שהיו מיועדות ליותר מ-8.5 מיליון צעירים. ב-105,864 מהמקרים (67%) היה מדובר במיזמים או באירועים (בקנה מידה גדול) כמו קייטנות, השתלמויות, מופעים, פסטיבלים או אירועי ספורט. כ-26,500 (17%) מתוכם היו פעילויות לקבוצות, כמו מפגשים קבוצתיים קבועים המוצעים על ידי ארגוני נוער, וכ-24,300 (16%) היו פעילויות "פתוחות" כמו מפגשי נוער.
רוב הפעילויות הפתוחות אורגנו על ידי גופים ציבוריים (כ-10,000) ואחריהם גופים מטעם ארגוני רווחה עצמאיים (כ-5,700), גופים אחרים (כ-4,800), אגודות נוער ומועצות נוער (כ-3,900).
גם הפעילות הקבוצתית אורגנה לרוב על ידי גופים ציבוריים (כ-7,700), ואחריהם גם ארגוני רווחה עצמאיים (כ-7,300), ארגוני נוער ומועצות נוער (כ-6,100) וגופים נוספים (כ-5,350).
באשר לאירועים ולמיזמים, רוב הפעילויות אורגנו על ידי ארגוני נוער ומועצות נוער (כ-43,000), ואחריהן הגופים הציבוריים (כ-31,750), ארגוני רווחה (כ-17,400) וגופים נוספים (כ-13,750).
על פי נתונים סטטיסטיים של רווחת הילדים והנוער, 32,132 איש היו פעילים בתחום העבודה עם ילדים ונוער בסוף 2018. מספר זה כולל 19,067 (59.3%) שהועסקו ב"עבודה פתוחה עם נוער וטיפול בנוער בשעות הפנאי".
במחקר של AID:A מ-2014 נמצא כי באותה שנה 31% מבני 12 עד 25 מהנבדקים השתתפו בפעילויות "פתוחות" המוצעות לילדים ונוער. יותר מרבע מהקטינים בגיל בית ספר מעל גיל 12 השתתפו בפעילויות "פתוחות" לילדים או נוער. 67% מבני 12 עד 25 השתתפו בפעילויות המוצעות על ידי ארגונים ומועדוני נוער (כולל מועדוני ספורט).
בסקר של מוסד הנוער הגרמני (DJI) מ-2016, קצת פחות מ-60% ממרכזי הנוער ציינו כי פוקדים אותם גם ילדים ובני נוער עם מוגבלויות, בעיקר הודות לנוכחותו של צוות מיומן, גישות מתאימות ושיתופי פעולה קיימים עם מוסדות לאנשים עם מוגבלויות. עם זאת, לאור מחסור כללי בפעילויות מתאימות והעובדה ששירותים סוציאליים ניתנים בנפרד על ידי גופים שונים (ספר החוקים הסוציאלי השמיני לעומת ספר החוקים הסוציאלי העשירי), בעשורים האחרונים התפתחו, באופן חלקי, תשתיות מקבילות המציעות פעילויות לשעות הפנאי שהן בלעדיות או שאינן בלעדיות במיוחד לילדים ובני נוער עם מוגבלויות, אשר מאורגנות על ידי גופים העוסקים בסיוע בהשתלבות ו/או ארגונים של אנשים עם מוגבלויות. החוק בדבר חיזוק הילדים והנוער מ-2021 קובע במפורש ששירותי הרווחה לילדים ונוער כהגדרתם בסעיף 11 בספר החוקים הסוציאלי השמיני יאורגנו בצורה מכלילה, ולכן צפוי שפעילויות הכלה מעין אלה ימשיכו להתפתח תוך שיתוף פעולה בעתיד.