הסברים והערות

בגרמניה קיימת מערכת מקיפה ומורכבת למתן טיפול רפואי, המבוססת על שלושה עמודי תווך עיקריים:

1. טיפול רפואי אמבולטורי על ידי רופאים ברישיון. רלוונטיים לשיתוף הפעולה בעיקר פסיכיאטרים (לילדים ונוער), רופאי ילדים וגינקולוגים, או אנשי מקצוע אחרים ממערכת הבריאות שאינם רופאים, כגון פסיכולוגים ומיילדות.
2. אשפוז בבתי חולים, בעיקר בבתי חולים לילדים, מרכזים להתפתחות הילד ומחלקות יולדות עם אנשי המקצוע שמועסקים בהם (רופאים, אחיות, מיילדות, פסיכולוגים).
3. מערכת הבריאות הציבורית, ובפרט שירות הבריאות הציבורי ורשויות הבריאות המקומיות.

תחומים רבים נושקים לשירותים לרווחת הנוער ממגוון רחב של גורמים:

• בראש ובראשונה יש לציין את התחום שבו שירותי הרווחה לנוער חופפים לפסיכיאטריה של הנוער. צעירים רבים במסגרות שונות של הרווחה (למשל צעירים הגדלים במעונות) זקוקים גם לטיפול פסיכיאטרי לילדים ולנוער. לעיתים קרובות נוצר עימות בין המערכות, שכן כל אחת מהן מנסה לטעון שהצעירים "אינם בתחום אחריותה" ולהעביר את האחריות על הצעירים "הקשים" למערכת השנייה.  תחום נושק נוסף לפסיכיאטריית ילדים ונוער מתייחס לאחריותם של שירותי הרווחה לילדים ולנוער לסיוע בהשתלבות של ילדים ובני נוער עם/בסיכון למוגבלות נפשית (סעיף 35א בספר החוקים הסוציאלי השמיני), עקב הצורך בקבלת חוות דעת פסיכיאטריות.
• יתרה מכך, קיים צורך בולט בשיתוף פעולה עם תחום הפסיכיאטריה למבוגרים, מאחר ומבוגרים רבים הסובלים ממחלות נפש הם הורים לילדים. הן העבודה עם קרובי משפחה (כולל ילדים) והן הפסיכיאטריה למבוגרים תלויות בתוכניות המוצעות על ידי שירותי הרווחה לנוער, ולהפך – רווחת הנוער תלויה בתמיכה מצד הפסיכיאטריה למבוגרים בהערכת ההשלכות של מחלות ההורים על הילדים, ובמידת הצורך ליצירת סביבה חינוכית נאותה. כמו כן, מספר לא מבוטל של מבוגרים צעירים נמצאים בטיפול פסיכיאטרי למבוגרים, למרות שהם עדיין מטופלים או צריכים להיות מטופלים על ידי שירותי הרווחה לנוער.
• תחום חשוב נוסף בעבודת הרווחה לנוער הוא שיתוף הפעולה עם רופאי ילדים לצורך אבחון ההשלכות של התעללות, שכן הם מספקים את הידע הנדרש להעריך האם וכיצד ניתן למנוע סכנה לילדים/לבני נוער.
• לבסוף יוזכר שבתחילת המאה ה-21 הונהג מתווה רחב היקף של עזרה מוקדמת תוך שיתוף פעולה אינטנסיבי בין שירותי הרווחה לנוער לבין מערכת הבריאות, אשר בא לידי ביטוי בחקיקה במסגרת החוק הפדרלי להגנת הילד. החוק קובע חובות הדדיות לשיתוף פעולה בין שתי מערכות הפעולה (וגורמים נוספים) בקבוצת הגיל של ילדים מתחת לגיל 3. המרכז הלאומי למתן עזרה מוקדמת (NZFH) הוקם כדי לנהל את התוכנית ולקבוע את המיומנויות הנדרשות. המרכז נמצא בחסותו של המרכז הפדרלי לחינוך לבריאות (BZgA) בשיתוף עם מכון הגרמני לנוער (DJI) .