הסברים והערות

מעבר להתחייבויותה הבינלאומיות של ממשלת גרמניה למסגרת החוקית של האיחוד האירופי, גרמניה חתומה גם על שורה של הסכמים ואמנות בינלאומיות הכוללים סוגים שונים של התחייבויות. חלק מן ההסכמים הללו תקפים בעולם כולו, חלקם באירופה וחלקם הסכמים דו-צדדיים (בילטרליים).

לפי הדין הגרמני, אמנות בינלאומיות המחייבות הסכמה ו/או השתתפות של מוסדות החקיקה הפדרליים מתוקף משפט 1 בסעיף 59, פסקה 2 בחוק היסוד, הן בעלות מעמד של חוק פדרלי.

רוב החוקים שנחקקו על ידי ארגונים בינלאומיים אינם ניתנים ליישום במישרין בתוך גרמניה. עם זאת, המדינות החברות בארגונים בינלאומיים מחויבות ליישם כל התחייבות הנגזרת מחקיקה כזו במסגרת חוקי המדינה.

מאז "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" אימצו האומות המאוחדות 10 אמנות נוספות בדבר זכויות אדם המשמשות ככלי להגנה על זכויות האדם אשר מחייב את כל המדינות החברות באו"ם מכוח החוק הבינלאומי. לחלק מהאמנות הללו בדבר זכויות האדם נוספו פרוטוקולים אופציונליים, המשמשים לעתים קרובות לקביעת נהלים לאחר שהוגשו תלונות בנושא הפרת זכויות הילד.

לאמנות הבאות נודעה חשיבות רבה במיוחד עבור ילדים, בני נוער ומשפחות:

• אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. זהו הסכם בינלאומי מחייב שנכנס לתוקף ב-2 בספטמבר 1990 ואושרר על ידי גרמניה ב-6 במרץ 1992.
• אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. זהו הסכם בינלאומי מחייב שנכנס לתוקף ב-3 במאי 2008 ואושרר על ידי גרמניה ב-24 בפברואר 2009.
• האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים, אשר אומצה על ידי האו"ם ב-18 בדצמבר 1979, נכנסה לתוקף ב-1981 ואושררה על ידי גרמניה ב-10 ביולי 1985.
• האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית, שנכנסה לתוקף ב-4 בינואר 1969 ואושררה ללא סייג על ידי גרמניה ב-16 במאי 1969.

מועצת אירופה היא חלוצה ביצירת מסגרת חוקית כלל-אירופית מחייבת להגנה על זכויות האדם, שלטון החוק והדמוקרטיה. עד כה, אומצו למעלה מ-200 אמנות ופרוטוקולים של מועצת אירופה. הם כוללים כלים משפטיים בסיסיים, כגון האמנה האירופית להגנת זכויות האדם וחירויות היסוד, האמנה נגד עינויים והאמנה החברתית האירופית.

בנוסף לאלו, לאמנות הבאות נודעה חשיבות רבה במיוחד עבור ילדים, בני נוער ומשפחות:

• אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, שנכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2014.
• אמנת מועצת אירופה להגנה על ילדים מפני ניצול והתעללות מינית, שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2010.

לוועידת האג, שניסחה כמה אמנות בינלאומיות פורצות דרך, נודעה חשיבות רבה בשיתוף פעולה הבינלאומי בענייני ילדים ומשפחות. גרמניה אימצה את האמנות הבאות:

• האמנה מיום 19 באוקטובר 1996 בדבר סמכויות השיפוט, ברירת החוק, הכרה, אכיפה ושיתוף פעולה בנוגע לאחריות הורית ואמצעים להגנת ילדים
• האמנה מיום 5 באוקטובר 1961 בדבר סמכויות הרשויות וברירת החוק ביחס להגנה על קטינים
• האמנה מ-29 במאי 1993 בדבר הגנה על ילדים ושיתוף פעולה ביחס לאימוץ בינלאומי
• האמנה מ-25 באוקטובר 1980 בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים
• האמנה מ-23 בנובמבר 2007 בדבר גבייה בינלאומית של תמיכה כלכלית בילדים ומזונות בני משפחה אחרים

עם צרפת, פולין ויוון נחתמו הסכמים להקמה ולמימון של משרדי נוער משותפים. עם צ'כיה, ישראל ורוסיה נחתמו הצהרות כוונה ליישום חילופי נוער בילטראליים ואירגונם תחת מרכזי תיאום.

 בשנת 2018, הסכימה גרמניה עם השותפים מישראל על הקמת משרד נוער ישראלי-גרמני, הנמצא כיום בשלב התכנון.