הסברים והערות

"מבוגרים צעירים יקבלו תמיכה מתאימה והכרחית (...) אם וכל עוד התפתחות אישיותם אינה מאפשרת להם לנהל חיים עצמאיים, אוטונומיים ואחראיים. הסיוע יינתן בדרך כלל עד לגיל 21; במקרים מוצדקים ניתן להאריך אותו לפרק זמן קצוב. לאחר סיום מתן הסיוע, ניתן לאשר קבלת סיוע חדש או המשך הסיוע הקודם בהתאם לסעיפים קטנים 1 ו-2". (סעיף 41 פסקה 1 בספר החוקים הסוציאלי השמיני). ההבנה מאחורי מתן הסיוע היא שכיום "תקופת הנעורים" אינה מוגבלת לגיל או מעמד מסוים, אלא יכולה לחרוג הרבה מעבר ליום הולדתו ה-18 של הזכאי. כפועל יוצא, גם מבחינה משפטית אין להפסיק את מתן התמיכה בפתאומיות רק בגלל שהזכאי הגיע לגיל 18. הבעיות הקשורות להפסקה מוקדמת במתן הסיוע הודגשו בבירור על ידי קהילת "מסיימי הטיפול" (Care Leaver) העולמית (https://www.careleaver.de /): חוסר בית, נשירה מההכשרה המקצועית, תגובות פסיכוסומטיות וחוסר יכולת להשיג אישורים מההורים, אם להזכיר רק כמה מהן. מסיימי הטיפול קוראים להעלות את מגבלת הגיל לקבלת סיוע ל-25, אולם למרות שדרישתם זוכה לגיבויים של ארגונים מקצועיים רבים, החוק טרם תוקן בהתאם.

בשנת 2021 ניתן סיוע למבוגרים צעירים בגרמניה ב-125,025 מקרים. סוגי התמיכה תואמים ככלל את מגוון שירותי התמיכה החינוכית האמבולטורית והמוסדית. עם זאת, ההתמקדות היא בהמשך התהליכים החינוכיים במעונות, בקבוצות מגורים ובמשפחות אומנה הן במסגרת אמבולטורית והן מוסדית. בהשוואה לקטינים (ראו שקופית ההתפלגות הכמותית), התפלגות מתן הסיוע לצעירים בגילאי 18 ועד 27 בשנת 2021 מציגה תמונה שונה. מתוך 125,025 צעירים שנעזרו בשירותים הרלוונטיים, גם הלינה במסגרות (בהתאם לסעיף 27 בצירוף סעיף 33, 34 בחוק, כולל במסגרות לפי "סעיף 27.2") גדלה ב-34.5%, המהווה שיעור גדול יותר באופן משמעותי בהשוואה לילדים מתחת לגיל 18. חינוך בפנימיות היה גורם מכריע בקרב בני מעל גיל 18 (26.4% מכלל הסיוע). בין סוגי הסיוע האמבולטורי, נמנו בעיקר סיוע חינוכי/סיוע טיפולי (17.3%). ייעוץ חינוכי ניתן למעט יותר מרבע (25.6%) מהצעירים שקיבלו עזרה.

למבוגרים צעירים עומדת הזכות "לקבל ייעוץ ותמיכה תוך פרק זמן סביר לאחר סיום קבלת הסיוע הדרוש להם כדי להפוך לאנשים עצמאיים; הייעוץ והתמיכה יהיו בהיקף הנדרש ויינתנו להם בצורה מובנת, ברורה ונגישה עבורם" (סעיף 41א פסקה 1 בספר החוקים הסוציאלי השמיני). אם יתברר כי הפסקת התמיכה הייתה מוקדמת מדי ועלולה להיות לה השפעה שלילית, ניתן יהיה לחדש אותה (סעיף 41 פסקה 1 בחוק). על לשכת הרווחה לנוער מוטל לפנות לצעירים בפרקי זמן קבועים לאחר הפסקת הסיוע (סעיף 41א פסקה 2 בחוק).

היה והלשכה לרווחת הנוער החליטה לשקול את הפסקת התמיכה, יהיה עליה לוודא האם באה בחשבון העברת האחריות לצעיר לגוף אחר הנותן שירותים סוציאליים, וזאת שנה לפני המועד הנזכר בתוכנית הסיוע (סעיף 41 פסקה 3 בחוק).

עד לחודש מאי 2021, צעירים חויבו להשתתף ב-75% מהכנסתם ובמידת הצורך בנכסיהם לכיסוי העלויות, ומעבר לכך ב-25% מהכנסתם, לכל היותר. מאז 1 בינואר 2023, בוטלה לגמרי השתתפות הצעירים בהוצאות בעקבות תיקון חוק נוסף בספר החוקי הסוציאלי השמיני. לצעירים ישנה אפוא אפשרות לעשות שימוש מלא בהכנסה שהרוויחו בעצמם וזו אינה יכולה לשמש עוד את לשכות הרווחה לנוער לכיסוי ההוצאות.