בסוף 2019, חיו בגרמניה 83.17 מיליון איש. כמעט כל אדם חמישי היה מתחת לגיל 20, קצת יותר מכל אדם רביעי היה מעל גיל 60, בהשוואה למעט יותר מאדם אחד מכל חמישה ב-1999.
לירידה במספר הצעירים ולגידול המקביל במספר המבוגרים ישנה השפעה על המסגרת הדמוגרפית של האוכלוסייה בגרמניה. גם בגרמניה, כמו ברוב המדינות המתועשות, השינוי במבנה הגילאים, שנגרם כתוצאה מירידה בשיעורי הילודה והעלייה בתוחלת החיים, הוא אחד האתגרים החברתיים-פוליטיים הגדולים ביותר. גל ההגירה הגדול במיוחד לגרמניה שהחל ב-2014 מונע בעיקר את הירידה באוכלוסייה. בה בעת, ההגירה הצליחה לחזק קבוצות הגילאים הצעירות ולתרום להורדת הגיל בקרב האוכלוסייה בעלת פוטנציאל בתור כוח עבודה. עם זאת, הייתה לה השפעה קטנה בלבד על הזדקנות האוכלוסייה הכללית.
תחזיות ארוכות-טווח מראות כי החברה הגרמנית 'מתכווצת' ו'מזדקנת'. התפתחות זו נובעת בעיקר מירידה משמעותית במספר הלידות מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, עלייה מתמדת בתוחלת החיים והשפעתם של שינויים פוליטיים על מאזן ההגירה. מאחר שברוב השנים מאזן ההגירה מראה יותר הגירה לגרמניה מאשר הגירה ממנה, הוא היווה עד כה משקל נגד לירידה בילודה הקשורה בשינוי הדמוגרפי וגם בעתיד ימשיך להיות בעל חשיבות מכרעת לגבי הגידול באוכלוסייה.
המעקב אחר השינוי הדמוגרפי כולל גם התבוננות בשינויים הדמוגרפיים הצפויים בעתיד. לתחזיות האוכלוסייה המתואמות של הלשכות הסטטיסטיות נודעת חשיבות רבה בחישוב ההתפתחות הדמוגרפית לטווח הארוך. תחזיות אלה עושות שימוש בנתוני אוכלוסייה עדכניים כדי לחזות את התפתחות האוכלוסין, בהתבסס על הנחות מסוימות. במסגרת זאת, נלקחים בחשבון מרכיבים חשובים המספקים מידע על ההתפתחות האפשרית של האוכלוסייה. המרכיבים העיקריים הינם (1) שיעור הילודה, (2) תוחלת החיים ו-(3) תנועת ההגירה (הגירה אל המדינה וממנה). בהתחשב בכך שבשנת ההתחלה של תחזית האוכלוסייה המתואמת ה-14 של 2019, האוכלוסייה התאפיינה בגידול מספרי בקבוצות הגיל הצעירות יותר ובהזדקנות מתקדמת משמעותית של האוכלוסייה, ניתן להניח שהשינויים העתידיים בגודל האוכלוסין בגרמניה ובמבנה הגילאים שבה עשויים להיות מתונים יותר בהשוואה לתחזיות קודמות.