על פי רוב, הורים ממשיכים להחזיק במשמורת משותפת לילדיהם במקרה של פרידה (בין אם היו נשואים ובין אם לאו). באופן אידיאלי, הורים החיים בפירוד ידונו במשותף כיצד לחלוק את אחריותם וחובותיהם ההוריות ומה יהיו מערכות היחסים שלהם עם ילדיהם. לשכת הרווחה לנוער יכולה לסייע להורים בתהליך, למשל, על ידי מתן שירותים לפי סעיף 17 בספר החוקים הסוציאלי השמיני (ייעוץ בשאלות של זוגיות, פרידה וגירושין) או סעיף 18 בחוק (ייעוץ ותמיכה במימוש זכויות המשמורת והסדרי ראייה). ההורים יכולים לבחור לממש את זכותם לקבלת השירותים הללו. במסגרת הייעוץ והתמיכה, לשכת הרווחה לנוער מבקשת לעודד שיתוף פעולה בין הורים פרודים בכל הנוגע לאחריותם כהורים.
מעורבות לשכת הרווחה הנוער בהליכים הנדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה כחלק מתפקידה הריבוני קשורה קשר הדוק לשירותי הרווחה לילדים ונוער במסגרת קידום החינוך במשפחה. כאשר סכסוכי משמורת מובאים בפני בית המשפט, למשל כאשר הורה עותר לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לשינוי או קביעת הסדרי המשמורת והראייה, לשכת הרווחה לנוער מחויבת להיות מעורבת בהליך. החוק בדבר ההליכים בענייני משפחה ושיפוט וולונטרי קובע כי "בהליכים הנוגעים לילד, יש לערך שימוע ללשכת הרווחה לנוער. היה ולא ייערך שימוש מחמת סכנה מיידית, יש לערוך את השימוע בהקדם האפשרי" (סעיף 162 פסקה 1 בחוק). לפי סעיף 50 פסקה 1 בספר החוקים הסוציאלי השמיני (שיתוף פעולה בהליכים הנדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה), לשכת הרווחה לנוער מחויבת לשתף פעולה ולסייע לבית המשפט בכל ההליכים הנוגעים למשמורת ילדים ובני נוער. לשכת הרווחה לנוער תתמוך בראש ובראשונה במשפחות במציאת פתרון בהסכמה לסכסוכים בין ההורים. אנשי המקצוע יעודדו את ההורים לממש (בשנית) את שירותי הייעוץ והתמיכה לפי סעיפים 17 ו-18 בספר החוקים הסוציאלי השמיני.
לשכת הרווחה לנוער תדווח לבית המשפט לענייני משפחה על כל השירותים שניתנו בעבר ובהווה ועל כל תמיכה אפשרית נוספת שעשויה להינתן בעתיד. הודות למומחיותם הסוציו-פדגוגית, עובדי הלשכה מסייעים ותומכים בבית המשפט לענייני משפחה בקבלת ההחלטה. במסגרת חוות הדעת, מומחי הלשכה עוסקים, למשל, בהתפתחות החברתית והרגשית של הילדים ובני הנוער, מחווים דעתם לגבי הקשרים המשפחתיים והיחסים בין האחים, ונותנים במה לנטיותיהם, העדפותיהם ורצונותיהם של הילדים. ככלל, ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה שעניינם פרידה וגירושין מתמקדים במציאת פתרונות בהסכמה. סעיף 156 בחוק בדבר ההליכים בענייני משפחה ושיפוט וולונטרי מסדיר באופן חוקי את המגמה הזו במסגרת של תיווך להסכמה. הורים שלא מצליחים להגיע לפתרון בעצמם יכולים להיעזר בשירותי הייעוץ והגישור של שירותי הרווחה לילדים ונוער כדי שיוכלו להגיע להסכמה משותפת על המשמורת ההורית. במידה והורים לא יהיו מוכנים לקבל תמיכה כזו, בית המשפט לענייני משפחה רשאי להורות להם להגיע לייעוץ או לשיחת הסברה בנושא גישור שאינה כרוכה בתשלום.
בסעיף 155 בחוק בדבר ההליכים בענייני משפחה ושיפוט וולונטרי, מוסדר במסגרת העיקרון למתן קדימות וזירוז הליכים שיש לקבוע "דיון מוקדם ראשון" (לכל המאוחר בתוך חודש מיום תחילת ההליך), במהלכו מתכנסים כל המשתתפים לדיון במצב כדי להעריך את נכונות ויכולת הצדדים לשתף פעולה ביניהם. הדיון עוסק בצעדים האפשריים הבאים ובאופן אידיאלי מגיעים ההורים להסכמות ביניהם. במידה והדבר לא יתאפשר, רשאי השופט לתת צו זמני טרם פתיחת ההליך הראשי. במסגרת ההליך הראשי ייאסף מידע נוסף ויינתן פסק דין סופי.