הסברים והערות

אין ילדים או בני נוער ללא ייצוג חוקי. ב"מקרה הרגיל", האפוטרופוסים הטבעיים של הילד הם הורים המחזיקים במשמורת משותפת או הורה אחד המחזיק במשמורת יחידנית. העברת המשמורת מההורים ביולוגיים לאפוטרופוס מלא (העברת כל המשמורת ההורית) או לאפוטרופוס חלקי (העברת חלקים מהמשמורת ההורית) תתבצע על ידי בית המשפט לענייני משפחה בהשתתפות לשכת הרווחה לנוער, במקרים בהם ההורים אינם מוכנים או אינם מסוגלים להחזיק במשמורת ההורית בעצמם, או לחליפין אם במסגרת המשמורת ההורית הם אינם מונעים סכנות עבור ילדיהם או אף גורמים לסכנות מעין אלה בעצמם (התעללות, הזנחה, אלימות מינית).

נעשית הבחנה בין אפוטרופסות רשמית מלאה על פי מינוי (סעיף 1791ב בקודקס האזרחי) או אפוטרופסות רשמית חלקית על פי מינוי (סעיף 1909 בקודקס האזרחי) מטעם בית המשפט לענייני משפחה לבין אפוטרופסות רשמית על פי דין (סעיף 1791ג, סעיף 1751 בקודקס האזרחי). האפוטרופסות הרשמית על פי דין נוצרת מכוח החוק במקרים בהם ילד נולד לאם קטינה שאינה נשואה לאביו של הילד, או כאשר הורים מוסרים את ילדם לאימוץ.

עם העברת המשמורת לאפוטרופוס מלא או חלקי, הוא יקבל על עצמו את הזכות והחובה לדאוג לקטין (סעיף 1800 בקודקס האזרחי), כמו למשל, לקבוע את מקום מגוריו, לפנות לקבלת עזרה ולפנות לערכאות במקרה של סירוב למתן שירותים. בהחלטותיו, מחויב האפוטרופוס אך ורק לרווחתו של החוסה, וככלל הוא אינו כפוף למרותה של רשות כלשהי. בנוסף, מאז 2011, האפוטרופוסים המלאים והחלקיים נדרשים על פי חוק לשמור על קשר אישי עם החוסים, אשר בא לידי ביטוי בדרך כלל בביקורים חודשיים (סעיף 1793 פסקה 1א בקודקס האזרחי).

יש להבחין גם בין אפוטרופסות מלאה/חלקית של אנשים פרטיים ועמותות לבין אפוטרופסות רשמית. במסגרת האפוטרופסות הרשמית, זכויות המשמורת שנשללו מההורה מועברות ללשכת הסעד לנוער מתוקף היותה רשות ממשלתית (סעיפים 1791א, 1791ב בקודקס האזרחי). לשכת הסעד מעבירה את תפקיד האפוטרופוס המלא או החלקי לאחד מעובדיה. במסגרת העברה זו, עובדי הלשכה ישמשו כנציגיו החוקיים של הילד או המתבגר (סעיף 55 פסקה 2 בספר החוקים הסוציאלי השמיני).

בנוסף לשלילה מלאה או חלקית של המשמורת ההורית על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, סעיף 1666 בקודקס האזרחי קובע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לתת הוראות או איסורים, לרבות הוראות לפנייה לקבלת סיוע מגופים ציבוריים, הוראות למניעת הפרתו של חוק חינוך חובה או איסורים על יצירת קשר אם אנשים מסוימים או שהייה במקומות מסוימים (ראו Münder 2017).