הסברים והערות

האחריות להבטחת ההשתלבות של אנשים עם מוגבלויות מוטלת על כמה גופים שונים (ראו גם שקופית הבסיס לזכאות). שיטה זו מבטיחה מתן תמיכה ממוקדת. אולם, הזכאים עלולים להתקשות במציאת גוף השיקום האחראי כלפיהם, בהבנת הנהלים הפרוצדוראליים או הסמכויות השונות של הרשויות, שסכסוכים ביניהן עלולים לעכב את מתן השירות.

על רקע זה קבע המחוקק עקרונות פרוצדוראליים בחלק הראשון של ספר החוקים הסוציאלי התשיעי (SGB IX) וכן באופן מפורש עוד יותר במסגרת הרפורמה הגדולה בזכות להשתלבות מ-2018 (ראו שקופית הבסיס לזכאות), החלים על כל גופי השיקום גם במקרים בהם הדינים הפרוצדוראליים של הגופים עצמם (למשל, ספר החוקים הסוציאלי השמיני) קובעים הסדרים שונים (למשל, סעיף 7 פסקה 2 בספר החוקים הסוציאלי התשיעי). במקרה של סיוע בשילוב צעירים עם מוגבלויות נפשיות לפי סעיף 35א בחוק, לשכת הרווחה לנוער היא הגוף האחראי ומכאן שעליה לפעול בהתאם לעקרונות הפרוצדוראליים הנזכרים בספר החוקים הסוציאלי התשיעי.

ההוראות הרלוונטיות ביותר בספר החוקים הסוציאלי התשיעי כוללות, בין היתר:

• קיומו של הליך אישור מזורז בהתאם לסעיף 14 בספר החוקים הסוציאלי התשיעי: עם קבלת הבקשה נדרשת הרשות לוודא תוך זמן קצר האם מתן השירותים נמצא בסמכותה והאם המבקש זכאי לקבלת השירות, ולאשר את השירותים הדרושים ללא דיחוי. במידה ויתברר כי הרשות אינה מוסמכת לטפל בבקשה, ניתן להפנותה לרשות אחרת תוך שבועיים מיום קבלתה. לאחר מכן, גוף השיקום יהיה אחראי למתן השירות גם אם אינו נמצא בסמכותו. מנקודה זו ואילך, אסור יהיה לו להודיע לזכאי על חוסר סמכותו; במקום זאת, ייתכן שיצטרך לאשר את מתן השירות בשם הרשות המוסמכת בפועל, ולאחר מכן לפנות אליה כדי להסדיר את החזר העלויות.
• מתן שירותים "ממקור אחד": הרשות המוסמכת (בין אם הייתה מוסמכת במקור ובין אם הפכה לאחראית על המקרה) תקבל את האחריות לכל השירותים הנדרשים. משמעות הדבר היא שאם ישנו צורך במתן שירותים שהאחריות עליהם מוטלת על יותר מגוף שיקום אחד, אותה רשות תהיה אחראית למתן כל השירותים (סעיף 15 בחוק) ולגיבוש תכנית מקיפה להשתלבות הכוללת את כל השירותים (סעיפים 19, 20 בחוק). בדרך זו, לזכאי יהיה איש קשר אחד בלבד, האחראי לכך שכל השירותים יסופקו "ממקור אחד".