השילוב בין גופים ציבוריים ועצמאיים הוא נדבך מרכזי במדינת הרווחה הקורפורטיבית. בהקשר זה, "גופים" הם ישויות משפטיות והם כוללים גופים אזוריים, דהיינו, את גופי הרווחה לילדים ונוער במגזר הציבורי, ובראשם לשכות הרווחה לנוער של הרשויות המקומיות. מתווספים אליהם חברות פרטיות, קואופרטיבים, קרנות ובפרט עמותות, המהווים גופים עצמאיים. נמנים עמם גם ששת ארגוני הגג של אגודות הרווחה העצמאיות: האגודה לרווחת הפועלים (AWO), אגודת הקאריטס הגרמנית (DCV), ארגון הרווחה הפריטטי (Der Paritätische), הצלב האדום הגרמני (DRK), הדיאקוני (Diakonie) (האגודה האוונגלית לדיאקוני ופיתוח) והמועצה המרכזית לשירותי הרווחה של יהדות גרמניה (ZWST).
מספר המסגרות המופעלות על ידי כל אחד המגופים הציבוריים או העצמאיים מאפשרת לעמוד על מאפייניהם. המסגרות הללו הן חלק משמעותי מהתשתית של שירותי הרווחה לילדים ונוער, ומכאן שהם מהווים חלק מהמסגרת המוסדית לקידום צעירים, מניעת אי-שוויון, מתן ייעוץ ותמיכה, יצירת תנאי חיים חיוביים ומתן הגנה מוסדית לילדים. המסגרות של שירותי הרווחה לילדים ונוער מופעלות על ידי גופים מהמגזר הציבורי או על ידי ארגונים עצמאיים.
על פי הסטטיסטיקה הרשמית של שירותי הרווחה, חלק הארי של המסגרות הממומנות בעיקר מתקציב ממשלתי מופעלות על ידי גופים עצמאיים. כך הדבר הן לגבי מעונות היום לילדים והן לגבי מסגרות בתחומים אחרים של שירותי הרווחה והעבודה עם ילדים ונוער והחינוך בפנימיות. לדוגמה, במרץ 2019 הופעלו כ-9,400 מסגרות לילדים על ידי "הקאריטס" וקהילות של הכנסייה הקתולית, לצד 9,000 מוסדות של ה"דיאקוני" והכנסייה הפרוטסטנטית.