הסברים והערות

המושג "גוף" הוא מושג כוללני לסוגים שונים של ארגונים העוסקים במתן תמיכה רעיונית, התפתחותית, תכנונית ובעיקר מעשית וכלכלית בתחום העבודה הסוציאלית. שירותי הרווחה לילדים ולנוער מתאפיינים בריבוי הגופים המעניקים שירותים בתחום. לצורך הבנת המושג, בדרך כלל ניתן להבחין בין שלושה סוגים שונים של גופים (ראו שקופית מסגרות המופעלות על ידי גופים עצמאיים וציבוריים – התפלגות כמותית):

בסעיף 69 פסקה 1 בספר החוקים הסוציאלי השמיני (SGB VIII) מעוגנת סמכותן של המדינות הפדרליות לקבוע במסגרת חוקים משלהן מי ישמש בתור גוף ציבורי למתן שירותי רווחה לנוער. ברמה המקומית, הגופים הציבוריים הם בדרך כלל ערים או מחוזות. מועצות מקומיות מגודל מסוים ומעלה במדינות פדרליות מסוימות (בעיקר נורדריין-וסטפאליה) יכולות אף הן לשמש גוף ציבורי למתן שירותי רווחה, אולם במקרים מעין אלה המחוז בהן נמצאות אותן מועצות מקומיות לא יהיה עוד אחראי למתן השירותים. לפי סעיף 69 פסקה 3 בחוק, הגוף המקומי יקים לשכת רווחה לנוער (ראו שקופית המבנה הדואלי של לשכות הרווחה לנוער) שתקבל על עצמה את התפקידים של שירותי הרווחה לילדים ונוער. הגופים הציבוריים מחויבים למלא את התפקידים הנזכרים בספר החוקים הסוציאלי השמיני בתחום השיפוט שלהם. לשכת הרווחה לנוער תישא באחריות הכוללת לתכנון ולהיגוי, ומוטלים עליה שלושה תפקידים עיקריים:

1. ראשית, היא תבטיח (סעיף 79 בחוק) שכל השירותים יינתנו וכל והתפקידים ימולאו בתחום השיפוט שלה, וזאת בעת הצורך ובהיקף הולם (תכנון שירותי הרווחה לנוער);
2. שנית, לשכת רווחת הנוער תספק בעצמה שירותים במקום בו לא יהיו גופים עצמאיים למתן השירותים (במידה מספקת);
3. שלישית, היא תמלא תפקידים אחרים, שחלקם בעלי אופי ריבוני, למשל, כאשר המדינה נדרשת להתערב בזכויות ההורים, אם וכאשר הדבר נחוץ להגנה על ילדים ובני נוער.

כמו כן, דיני המדינות הפדרליות יקבעו מי ישמש גוף אזורי ציבורי לרווחת הילדים והנוער. לפי סעיף 69 פסקה 3, המדינות הפדרליות אחראיות להקמת לשכה מחוזית לרווחת הנוער, כדי למלא את התפקידים שהוטלו עליהם בסעיף 85 פסקה 2 בחוק. לשכות הרווחה המחוזיות אחראיות לתפקידים שונים, כמו מתן ייעוץ לגופים מקומיים, קידום החדשנות המקצועית (למשל, מתווי פיילוט, השתלמויות והמלצות), ומתן רישיונות הפעלה למוסדות (כחלק מהפיקוח על המסגרות).

מאפיין מיוחד במינו של לשכות הרווחה המקומיות והמחוזיות לנוער הוא המבנה הדואלי שלהן, המאגד בתוכו את המנהלה ואת ועדת הרווחה (המחוזית) לנוער (סעיף 70 פסקה 3 בחוק).

על פי רוב, ארגונים אלה מאוגדים בתור עמותות רשומות ללא מטרות רווח או חברה בעירבון מוגבל ללא מטרות רווח. גם הכנסיות נחשבות לגופים עצמאיים ללא מטרות רווח. רובם המכריע של הארגונים העצמאיים שייכים לאחד מששה ארגוני רווחה (והגופים הקשורים בהם) או לארגוני נוער. להלן ששת ארגוני הגג של גופי הרווחה העצמאיים:

1. קאריטס (Caritas)
2. דיאקוני (Diakonie)
3. המועצה המרכזית לשירותי הרווחה של יהדות גרמניה (כל אלה בתור ארגונים דתיים)
4. וכן ארגון הרווחה הפריטטי (Paritätischer Wohlfahrtsverband)
5. רווחת הפועלים (Arbeiterwohlfahrt)
6. והצלב האדום הגרמני (בתור ארגונים לא דתיים).

ישנו גם מספר רב של גופים עצמאיים קטנים שאינם ארגוני רווחה, כמו גם ארגוני נוער שפועלים אף הם כארגונים ללא מטרות רווח. לארגונים הללו מעמד מיוחד בשירותי הרווחה לילדים ולנוער, בהיותם נציגים בעלי זכות הצבעה בוועדות הפוליטיות של שירותי הרווחה.

נכון להיום, לגופים מסחריים פרטיים חשיבות שולית בלבד בעבודתם של שירותי הרווחה לילדים ולנוער. מדובר בעיקר בגופים המפעילים מסגרות שונות (כמו גני ילדים לילדי עובדים בחברות מסחריות) או גופים עצמאיים למתן שירותים אמבולטוריים או מוסדיים במסגרת שירותי הרווחה.