דלג לתוכן
דלג לכותרת התחתונה
מערכת מידע

שירותי סיוע לילדים ולנוער בגרמניה

לסמן להסיר

תנאי מסגרת כלליים > זכויות

זכויות ההורה והילד

סעיף 6 לחוק היסוד מסדיר את היחסים בין הילד, ההורה והמדינה.

  • עקרון הסובסידיאריות (שיוריות) יקבל עדיפות בקביעת היחסים.
  • זכויות הילד טרם הוטמעו במפורש בחוק היסוד, אולם קיימת בהירות חוקתית לגבי העובדה שלילדים עומדות זכויות היסוד. (נכון להיום נערכים מאמצים להטמעת זכויות הילד בחוק היסוד).

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (אושררה על ידי גרמניה ב-05.04.1992) מבחינה בין הסוגים הבאים של זכויות הילד:

  • זכויות לטיפול וקידום ("provision"),
  • זכויות להגנה ("protection"),
  • זכויות להשתתפות ("participation").

זכויות חוקיות נוספות (להשתתפות) של ילדים, בני נוער והורים נזכרות בספר החוקים הסוציאלי השמיני.

הסברים והערות

היחסים בין הילדים, ההורים והמדינה

מערכת היחסים הסובסידיארית (שיורית) בין המדינה, ההורה והילד מוסדרת בסעיף 6 של חוק היסוד. ילדים ובני נוער זקוקים להגנה ותמיכה במהלך התבגרותם על מנת שיוכלו להתפתח לאנשים החיים בחברה. סעיף 6 פסקה 2 מטיל את האחריות העיקרית לכך על ההורים, אשר מחובתם החוקית להבטיח את הטיפול בילדים ולדאוג לחינוכם. על פי רוב, הורים יכולים למלא חובה זו על פי השקפתם, בתנאי שהם שומרים על זכויות הילד. זכותו של ההורה היא אפוא זכות יסוד אלטרואיסטית המשרתת את טובת הילד והיא משנית לה. המדינה לוקחת על עצמה את התפקיד של שומר עירני על פי עקרון הסובסידיאריות (שיוריות): היא מקבלת על עצמה את האוטונומיה של ההורים לגידול ילדיהם, כפי שזו מעוגנת בחוק, ובה בעת שומרת על מילוי תפקידם. סעיף 8 באמנה האירופית לזכויות האדם מסדיר את הזכות לכבוד חיי המשפחה. המדינה מחויבת להתערב תוך שימוש באמצעי תמיכה או פיקוח רק אם הורים אינם מצליחים (או יכולים) לגדל את ילדיהם כך שיהפכו לאנשים עצמאיים החיים בחברה בהתאם לנורמות החברתיות, דהיינו, במידה והם אינם מקיימים (או אינם מסוגלים לקיים) את זכויותיהם וחובותיהם. השילוב בין סעיף 2 פסקה 1 בחוק היסוד לבין סעיף 6 פסקה 2 בחוק היסוד מבטיח את זכותם של ילדים ובני נוער לקבלת טיפול וחינוך הורי מטעם מדינה. כאשר טובת הילד נמצאת בסכנה, המדינה רשאית להתערב ביחסי ההורה והילד המוגנים בחוק היסוד.

זכויות הילד

ב-20 בנובמבר 1989 אימצה העצרת הכללית של האו"ם פה אחד את אמנת זכויות הילד. האמנה נכנסה לתוקף ב-2 בספטמבר 1990 והיא כוללת 54 סעיפים: סעיפים 1-41 עוסקים בזכויות הילד, סעיפים 42–45 מסדירים את היישום וסעיפים 46–54 עוסקים בתהליך החתימה. גם כיום נחשבת האמנה לכלי בינלאומי עיקרי להבטחת זכויות האדם של ילדים. האמנה אושררה על ידי 196 מדינות, והיא נכנסה לתוקף ברפובליקה הפדרלית של גרמניה ב-5 באפריל 1992. במאי 2010, גרמניה ​​חזרה בה מההסתייגויות שלה, שנגעו במיוחד לזכויות של ילדים זרים.

ניתן לחלק את זכויות הילד לשלוש קבוצות עיקריות:

  1.  זכויות לטיפול ולסיוע - כגון הזכות לבריאות ברמה האפשרית הגבוהה ביותר, לחינוך, לפנאי, למשחק ולמנוחה.
  2. זכויות להגנה- כגון הגנה מפני אלימות פיזית ונפשית, הזנחה והתעללות מינית
  3. זכויות להשתתפות - כגון הזכות להשתתפות, לחופש הביטוי והמידע

בית המשפט הפדרלי לענייני חוקה הדגיש לראשונה ב-1968 כי גם לילדים ישנן זכויות יסוד ועומדת להם זכות לקבלת הגנה מצד המדינה. עם זאת, מזה שנים רבות מתנהל ויכוח נרחב סביב השאלה האם לעגן במפורש את זכויות הילדים בחוק היסוד. עיקר המחלוקת מתייחס לשאלה מה לעגן בחוק ומה יהיה נוסחו. ב-2021, הממשלה הפדרלית גיבשה טיוטה לתיקון החוק, אולם לא התקבלה החלטה בנדון נכון לאותה שנה.

בחוק היסוד, בקודקס האזרחי הגרמני ובספר החוקים הסוציאלי השמיני נקבעו גם זכויות שנועדו להבטיח ולתמוך בגדילתם של ילדים ובני נוער ולפקח על התהליכים הקשורים בחינוכם, התפתחותם והשכלתם. להלן דוגמאות נבחרות:

חוק יסוד

  • סעיף 1 פסקה 1: הזכות להגנה על כבוד האדם
  • סעיף 2 פסקה 1: הזכות להתפתחות החופשית של האישיות
  • סעיף 2 פסקה 2: הזכות לשלמות הגוף

ספר החוקים האזרחי

  • סעיף 1631: הזכות לחינוך ללא אלימות
  • סעיף 1626: הזכות להשתתפות תואמת לגיל בהחלטות רלוונטיות

SGB VIII

  • סעיף 5: הזכות לבקש ולבחור
  • סעיף 8: שיתוף ילדים ובני נוער
  • סעיף 36: תכנון הסיוע

לקריאה נוספת
  • Berghaus, Michaela (2020): Erleben und Bewältigen von Verfahren zur Abwendung einer Kindeswohlgefährdung aus Sicht betroffener Eltern. Weinheim.
  • Liebel, Manfred (2013): Kinder und Gerechtigkeit: über Kinderrechte neu nachdenken. Weinheim.
רשימת סימניות