הסברים והערות

בשל המבנה הפדרלי של גרמניה, האחריות לחינוך בבתי הספר מוטלת על כל אחת מ-16 המדינות הפדרליות, אשר מסדירות בתחומי השיפוט שלהן את החינוך הבית ספרי במסגרת חוקיהן, כאשר היבטים מסוימים של החוקים הללו עשויים להיות שונים במידה ניכרת ממדינה למדינה. עם זאת, חל חוק חינוך חובה בכל גרמניה. הלימודים מתחילים בגיל שש ונמשכים (תלוי במדינה הפדרלית) תשע או עשר שנים.
לימודי החובה מתחילים לאחר החינוך הבסיסי (מעונות יום) לגילאי שנה עד 6. למרות שלפי החוק לחינוך בגיל הרך עומדת לילדים הזכות לחינוך במסגרת זו, אין חובה להיעזר בשירותים הקיימים. על פי רוב, חינוך החובה הבסיסי מתחיל בבית הספר היסודי ונמשך ארבע שנים (בברלין ובברנדנבורג שש שנים). לאחר מכן, עוברים התלמידים לחינוך העל-יסודי, המתחלק לכמה סוגים של בתי ספר נפרדים בהתאם להישגיהם של התלמידים (בדרך כלל: בתי ספר תיכוניים, בתי ספר ריאליים, גימנסיות). לחלופין, התלמידים יכולים גם לבחור ללמוד בבתי ספר מקיפים, שבהם מוצעות כל רמות הלימוד תחת קורת גג אחת. כמו כן, במדינות פדרליות רבות קיימים סוגים נוספים של בתי ספר, כמו בתי ספר לחינוך מיוחד המיועדים לתלמידים בעלי צרכים חינוכיים מיוחדים, שהמשך פיתוחם מהווה מזה שנים נושא למאבק מתוך כוונה לקיום ההתחייבות להשתתפות שווה של צעירים עם מוגבלויות. חוק חינוך חובה אינו חל יותר לאחר שהתלמידים מסיימים את החלק הראשון של החינוך העל-יסודי (Sekundarstufe I). לאחר מכן, התלמידים יכולים לעבור לחלק השני של החינוך העל-יסודי (Sekundarstufe II) הכולל חטיבה עליונה-גימנסיה, בתי ספר מקצועיים, בתי ספר טכניים או בתי ספר מקצועיים המשמשים מכינה ללימודים אוניברסיטאיים ומלווים בקורסים להכשרה מקצועית.

אם כי רואים בו אתר ללמידה פורמאלית, בית הספר מהווה סביבה חברתית בה התלמידים מבלים חלק ניכר מיומם עם בני גילם ועם הצוות החינוכי, במיוחד מאז המעבר ליום לימודים ארוך. לאחר פרסום הדו"ח ה-12 בדבר הילדים והנוער של הממשלה הפדרלי ב-2006, גברה התמיכה לרעיון שיש להרחיב באופן משמעותי את החינוך הפורמאלי (בבתי הספר) המסתמך רק על כישורים ובחירה (ציונים), במטרה לתאם ולשלב טוב יותר את החינוך הפורמאלי (בבית ספר) עם החינוך הבלתי פורמאלי (שירותי הרווחה לילדים ונוער) והמוסדות המעורבים בכך.

כתוצאה מקיומו של יום לימודים ארוך, הכרחי לקחת בחשבון את נסיבות החיים ועולמם של ילדים ובני נוער הלומדים בבתי הספר. בית ספר בו מתקיים יום לימודים ארוך צריך להתמודד עם מגוון רחב של תפקידים ובעיות הקשורות במיומנות, בטיפול, בחינוך ובלימודים. הדבר מחייב את בית הספר להיפתח לנקודות מבט מקצועיות ותוכניות קונקרטיות המוצעות על ידי שירותי הרווחה לילדים ונוער. אולם אין להטמיע אותן, אלא לשלבן במסגרת שיתוף הפעולה כגורמים שווי זכויות על בסיס הפרופיל המקצועי שלהם.

מסגרת זו מציעה אפשרויות לשיתוף פעולה בין בית הספר, שירותי רווחת הנוער ומוסדות וגופי חינוך אחרים בסביבה החינוכית – שיתוף פעולה החורג מבית הספר הפרטני.

אף על פי כן, שירותי הרווחה לילדים ולנוער מתמקדים תמיד באתר "בית הספר", ולכן עליהם לקחת חלק ב"משחק חוץ מוסדי מתמשך מבחינה מבנית, כאשר שירותי הרווחה מהווים מיעוט מוחלט ובסופו של דבר נשלטים על ידי כללים שמחוץ לשליטתם".