על לשכות התעסוקה בערים ובעיריות מוטלת האחריות העיקרית לשמירה על הביטחון החומרי של ציבור הבלתי מועסקים.
מתוקף סמכותן, הן אחראיות לתשלום הבטחת הכנסה לאנשים התלויים בקצבאות. בגרמניה כ-6 מיליון בני אדם תלויים בתשלומי קצבאות, שליש מתוכם (כ-2 מיליון) הם ילדים ובני נוער.
למרות החפיפה הברורה בין התחומים, לא קיימים עד כה מתווים לתיאום בין התפיסות של שירותי הרווחה לילדים ונוער לבין הרשויות האחראיות לביטחונם החומרי.
בגרמניה, לשכות התעסוקה אחראיות על שמירת ביטחונם החומרי של אנשים בגיל העבודה (15-65 שנים) שהכנסתם אינה מספיקה לפרנסתם. השירותים הניתנים על ידי לשכות התעסוקה מתבססים על ספר החוקים הסוציאלי השני (הבטחת הכנסה למחפשי עבודה). לשכות התעסוקה כפופות למחוזות ולערים, וברובן מהוות רשות שהיא משותפת למחוז/לעיר וללשכות התעסוקה הפדרליות. (ראו שקופית ספרי החוקים הסוציאליים)
הקצבאות המשולמות על ידי הרשות כוללות תשלומים כספיים (הידועים בכינוי "Hartz IV"), שירותים והטבות (סעיף 4 בספר החוקים הסוציאלי השני). מטרתן היא לסיים מהר ככל האפשר את תלותו של מקבל התשלומים בקצבה בהתאם לעיקרון "לתמוך ולדרוש", שכן מצפים ממקבלי הקצבאות להשקיע מאמצים ניכרים תוך ויתורים אישיים על מנת שיוכלו לשוב ולהתפרנס בכוחות עצמם.
ילדים ובני נוער החיים עם הוריהם הם חלק מהקהל הנעזר בתשלומים אלה. להורים משולמת קצבת ילדים המדורגת לפי גיל הילדים. בגרמניה, קטינים רבים מושפעים מהעוני של הוריהם (ראו שקופית עוני). למרות ירידה מועטה במספרים, כ-2 מיליון ילדים ובני נוער בגרמניה נזקקו לקצבאות בשנת 2020, כלומר נתמכו מבחינה כלכלית בלשכת התעסוקה – מעט יותר מילד אחד מכל שבעה באותה קבוצת גיל. בברמן ובברלין, כמעט שליש מכל הקטינים מתקיימים מקצבאות סוציאליות.
סעיף 4, פסקה 2 בספר החוקים הסוציאלי השני קובע כי "הגופים האחראים פועלים גם כדי להבטיח שלילדים ולצעירים תהיה גישה לתוכניות קיימות מתאימות להשתתפות בחברה. לשם כך הגופים ישתפו פעולה עם בתי ספר ומעונות יום, ארגוני רווחה לנוער, עיריות ועמותות עירוניות, ארגונים עצמאיים, מועדונים, אגודות וגורמים מקומיים אחרים. עליהם לתמוך בהורים ולמצוא דרכים מתאימות להבטיח שילדים ובני נוער יוכלו לממש את השירותים לצורך חינוכם והשתתפותם בחברה ככל שניתן". הדבר מצריך שיתוף פעולה עם שירותי הרווחה לנוער.
כחלק מהסיוע הניתן לתעסוקת הנוער, קיימת חפיפה גם בין שירותי הרווחה לנוער לבין לשכות התעסוקה בכל הנוגע לסיוע לצעירים המחפשים עבודה להיכנס למעגל העבודה– בכפוף לסעיף 13 בספר החוקים הסוציאלי השמיני (ראו שקופית שירותי הרווחה לילדים ונוער – ארגון העבודה).
עם זאת, קיים עדיין מחסור בשירותים באזורים שבהם שורר עוני בקרב ילדים ובני נוער הנזקקים לתמיכה סוציו-פדגוגית. לדוגמה, ב-2018, יותר מ-50% מהילדים שקיבלו תמיכה חינוכית הגיעו ממשפחות המקבלות תשלומי "Hartz IV". במקרים של טיפול משפחתי מלא, הנתון עמד על 64% ובמקרים של תמיכה משפחתית סוציו-פדגוגית על 63%. (Autorengruppe Kinder- und Jugendhilfe 2019, עמ' 71). תחום התמיכה בחינוך (ראו שקופיות בסעיף סיוע בחינוך) מהווה אפוא תחום פעילות מיוחד המתמקד בצורך לפצות באמצעים סוציו-פדגוגיים על ההשלכות של עוני בילדים ובבני נוער, וזאת כאשר לא עומדים לרשותם של שירותי הרווחה לנוער הכלים להבטחת ביטחונם החומרי של הילדים ובני בנוער. על אף החפיפה הברורה בין שני התחומים הנ"ל, אין תיאום הדדי ביניהם!