הסברים והערות

על פי סעיף 2 פסקה 1 בספר החוקים הסוציאלי השמיני, אדם עם מוגבלות מוגדר כמי שיש לו ליקוי גופני, נפשי, שכלי או חושי, אשר באינטראקציה עם מחסומי גישה ומחסומים סביבתיים עלול בסבירות גבוהה למנוע ממנו להשתתף השתתפות שווה בחברה יותר משישה חודשים. ליקוי מעין זה קיים כאשר המצב הגופני והבריאותי חורג מהמצב האופייני לגיל. אנשים נמצאים בסיכון למוגבלויות אם ישנה היתכנות לליקוי מעין זה.
עקב מחסור בנתונים מקיפים או סטטיסטיקות, לא קיימת עד כה סקירה כללית מהימנה בדבר צעירים עם מוגבלויות החיים בגרמניה.

על פי סטטיסטיקת הרישום של אנשים בעלי מוגבלות חמורה מוכרת, ב-2021 הוכרו כ-200,000 ילדים וצעירים מתחת לגיל 18 כבעלי נכות חמורה (קרי דרגת נכות של 50% לפחות בסולם של 20% -100%). עם זאת, נתונים אלה אינם ממצים הואיל ולא כל המשפחות מבקשות או מקבלות הכרה מעין זו.

סקר מפקד האוכלוסין הקטן שנערך ב-2017 הראה כי כ-3.6% מהצעירים מתחת לגיל 25 המתגוררים בביתם הם בעלי מוגבלויות. בהתבסס על כ-20 מיליון צעירים מתחת לגיל 25 החיים בגרמניה, מדובר בכ-720,000 צעירים.

מתווספים אליהם צעירים עם מוגבלויות החיים במוסדות. בשל חלוקת האחריות כיום בין שירותי הרווחה לילדים ונוער (עבור צעירים עם/בסיכון למוגבלות נפשית) לבין שירותי הסיוע בהשתלבות לפי ספר החוקים הסוציאלי השמיני (עבור צעירים עם/בסיכון למוגבלות פיזית ונפשית), יש להיעזר בשתי סטטיסטיקות שונות לשם כך: ביחס לרווחת הילדים והנוער (סעיף 35 א' בספר החוקים הסוציאלי השמיני) נרשמו 142,885 מקרים (ראו שקופית שירותי סיוע בהשתלבות צעירים עם מוגבלויות נפשיות) שני הנתונים מתייחסים לסיוע שניתן הן בבית והן במוסד.

בתי הספר מהווים תחום קריטי במיוחד לילדים ונוער עם או בלי מוגבלויות. הסטטיסטיקה מבדילה בין קיומם או אי-קיומם של צרכים חינוכיים מיוחדים שהוכרו על ידי מערכת החינוך. בשנת 2022, בקרב כ-590,300 תלמידים הוכרו צרכים חינוכיים מיוחדים מעין אלה, מתוכם כ-332,000 תלמידים למדו בבתי ספר לחינוך מיוחד, כלומר לא בבתי ספר רגילים עם ילדים ובני נוער ללא מוגבלויות (ועידת שרי החינוך משנת 2022).

בשנת 2020, כ-1.3 מיליון ילדים קטינים בגרמניה חיו במשק בית שבו לפחות הורה אחד נכה או חולה במחלה כרונית.