למרות החתירה לשוויון, בגרמניה עדיין קיים אי-שוויון בקטגוריית המגדר:
על אף המאמצים (לכאורה) ליצירת שוויון זכויות או שוויון הזדמנויות בגרמניה, המגדר נותר גורם משמעותי בבסיס הפערים החברתיים. על פי רוב, חוויות של אי-שוויון הקשורות במגדר מצטלבות עם קטגוריות אחרות (גזע, מעמד חברתי, זהות...). בחיי היומיום קיימים הבדלים משמעותיים בין נסיבות החיים של אנשים בעלי זהויות מגדריות שונות מאוד (מאז 2018 קיימת בגרמניה אפשרות לרשום את המגדר כ"אחר" במשרד הפנים).
בממוצע, נשים מרוויחות 19% פחות לשעה מגברים. הפער אף גדול יותר הרבה יותר בין מערב גרמניה וברלין (20%) לבין מזרח גרמניה (7%). פערי השכר במגזר הציבורי עומדים על 7% והם קטנים הרבה יותר מאשר במגזר הפרטי (21%). גם היקף התעסוקה בשכר שונה באופן משמעותי: 94% מהגברים עובדים במשרה מלאה לעומת 34% מהנשים. שני שלישים מהעובדים המועסקים בתעסוקה שולית הינן נשים.
בנוסף, קיימת חלוקה לא שוויונית גם בסיעוד: 34% מכלל הנשים העובדות מועסקות בתחום השירותים החברתיים. שיעור הנשים המועסקות במעונות היום עומד על 96%, בבתי הספר היסודיים 90%, בשירותי סיעוד פרטיים 87%, בניקיון 75%. 34% מכלל הנשים העובדות מועסקות בתחום השירותים החברתיים, לעומת 8% מכלל הגברים המועסקים. למרות אירועי "יום הבנות והבנים", מגוון המקצועות הניתנים לבחירה על ידי בנות ובנים נותר ספציפי למגדר. גם העבודה בתחום הסיעוד ללא שכר נעשית בעיקר על ידי נשים (עבודה בטיפול, עבודה בהתנדבות...).
הדבר משפיע גם על דפוסי האבטלה: בממוצע, נשים נמצאות מחוץ לשוק העבודה בשכר זמן כפול מאשר גברים. שיעור הנשים בקרב המובטלים לטווח ארוך גבוה מזה של הגברים.
הסכנה להידרדר לעוני קיימת במיוחד לאחר פרידה, בקרב הורים יחידניים ונשים "רווקות". מבין ההורים היחידניים, 2.2 מיליון הם נשים ו-407,000 גברים.
התפלגות מגדרית ברורה ניכרת גם בשיעור ההורים בחופשת לידה לאחר לידתו של הילד הצעיר עד גיל 3 מתוך כלל ההורים העובדים: 42.2% מהם נשים ו-2.6% גברים.
80% מהנשים והנערות חוו אלימות במשפחה או התעללות מינית לעומת 20% מהגברים והנערים. אלימות נגד להט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים) הוכפלה בין השנים 2013 ל-2020.
עבור אנשים הנתונים למצבים בלתי-יציבים, ניתן רק לאמוד את הנתונים: שיעור הנשים בקרב מבוגרים חסרי בית הוא כמעט 30%. עם זאת, בקרב אנשים מתחת לגיל 18, נערות/נשים צעירות מיוצגות במספרים גבוהים באופן בלתי פרופורציונלי.
דפוסי פרשנות וקלישאות המשפיעות על התפיסה המגדרית אחראים גם לאפליה משמעותית במתן השירותים לרווחת הילדים והנוער, כמו הענקת תמיכה חינוכית מאוחרת יותר לבנות מאשר לבנים.
סעיף 9 בספר החוקים הסוציאלי השמיני: "העיקרון הבסיסי של החינוך – שוויון זכויות בין בנות לבנים" מתייחס לנסיבות החיים הספציפיות למגדר. בפסקה 3 מופיעה הקריאה "להתחשב בנסיבות החיים השונות של בנות ובנים, לצמצם את האפליה ולקדם את שוויון הזכויות בין בנות לבנים".
נתונים רשמיים בסיסיים מתועדים בדוחות השוויון המגדרי של הממשלה הפדרלית.
עם הצגת האג'נדה לשנת 2030 בניו יורק ב-2015, הקהילה הבינלאומית סיכמה לראשונה על יעד מקיף לשוויון מגדרי כאחד מ-17 יעדים גלובליים לפיתוח בר-קיימא. בה בעת, השוויון המגדרי מעוגן גם כנושא רוחבי באג'נדה לשנת 2030.