דלג לתוכן
דלג לכותרת התחתונה
מערכת מידע

שירותי סיוע לילדים ולנוער בגרמניה

לסמן להסיר

תנאי מסגרת כלליים > המדינה

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בתור מדינת רווחה

המונח "מדינת רווחה" כולל מרכיב נורמטיבי ותיאורי כאחד:

  • בשימוש בתור מונח נורמטיבי, "מדינת הרווחה" היא מדינה המושתתת על צדק חברתי כמטרה המעוגנת בחוקה (חוק יסוד):
    • "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינת רווחה פדרלית דמוקרטית." (סעיף 20, פסקה 1 בחוק היסוד).
    • "הסדר החוקתי במדינות הפדרליות חייב להתאים לעקרונות של מדינת רווחה רפובליקנית ודמוקרטית הכפופה לשלטון החוק ברוח חוק יסוד זה." (סעיף 28, פסקה 1 בחוק היסוד).
  • בתור מונח תיאורי, "מדינת הרווחה" מתייחסת לתשתיות שמקורן בבסיס נורמטיבי זה ומהיקף האמצעים שנוקטת המדינה למימוש צדק חברתי רב יותר (ביטחון חברתי ואיזון חברתי).

הסברים והערות

מקורו של רעיון מדינת הרווחה בסוגיות החברתיות של המאה ה-19. תפקידה לקבוע עיקרון שיסדיר את ההשלכות החברתיות של המערכת הכלכלית הליברלית-קפיטליסטית. עקרון מדינת הרווחה נועד ליצור את התנאים החומריים לכך שהזכויות לחירות תהיינה ניתנות למימוש בפועל עבור כל אדם ואדם.

גם כיום עוסק הדיון החוקתי במתח שבין חירויות הפרט לזכויות הסוציאליות.

בכל החוקות האירופיות, הזכויות לחירות (עקרון מדינת החוק) זכו לביטוי קונקרטי יותר מאשר הזכויות הסוציאליות (עקרון מדינת הרווחה). בהשוואה לכמה חוקות אירופיות אחרות, חוק היסוד הגרמני כמעט ולא קבע זכויות סוציאליות קונקרטיות, אלא הוגבל להגדרת עקרון מדינת הרווחה כיעד של המדינה בלבד. מתן ביטוי קונקרטי יותר מוטל אפוא במיוחד על המחוקק, ונתון בסופו של דבר לפיקוח של בית המשפט הגרמני הגבוה ביותר (בית המשפט הפדרלי לענייני חוקה).

צורתה הנוכחית של מדינת הרווחה באה לידי ביטוי במספר רב של הסדרים משפטיים, ובראשם שלושה עשר ספרי חוקים סוציאליים (SGB I - SGB XII ו- SGB XIV), המסדירים את כל אחד מתחומי המשפט הבודדים, החל מביטחון חומרי, ביטוח בריאות וביטוח סיעודי, וכלה בשירותי הרווחה לילדים ונוער (ספר החוקים הסוציאלי השמיני). בנוסף, קיימים הסדרים משפטיים נוספים הכפופים לעקרון מדינת הרווחה, לרבות זכויות להגנה ולהשתתפות עובדים וכן מערך הביטוח הלאומי, כמו גם חלקים ממדיניות המסים והכלכלה.

ההטבות הסוציאליות ממומנות בחלקן מתשלומי מסים (שירותי הרווחה לילדים ונוער, רווחה סוציאלית), בחלקן על ידי הביטוח הלאומי (ראו שקופיות מימון ציבורי ו-ספרי החוקים הסוציאליים), בחלקן מתקציבם של גופים עצמאיים (כגון תרומות, מיסי כנסייה, כספי לוטו). הביטוח הלאומי נועד להפחית סיכונים לחיים  (אבטלה, מחלות, תאונות, זקנה, סיעודיות). על פי רוב, התשלומים לביטוח הלאומי מופרשים במשותף על ידי המעסיקים והמועסקים.

התפתחותה של מדינת הרווחה מלווה בדיון העקרוני על "משבר מדינת הרווחה", אשר עוסק בעיקרו ביכולת לממן את ההוצאות הגואות של מדינת הרווחה וסביב השפעותיהן על הפעילות הכלכלית ועל הצורך באיזון בין הביטוח הסוציאלי לבין אחריותם האישית של האזרחים. על רקע זה, המונח "מדינת רווחה פעילה" משמש במדיניות החברתית מאז תחילת המאה ה-21 בתור ניסיון לעבור לאחריות אישית רבה יותר מצד האזרחים (העיקרון המנחה: "לתמוך ולדרוש").

לקריאה נוספת
  • Butterwegge, Christoph (2018): Krise und Zukunft des Sozialstaates. 6th edition, Wiesbaden.
  • Krapf, Manfred (2019): Der deutsche Sozialstaat seit der Jahrhundertwende. Darmstadt.
  • Schmidt, Manfred G. (2012): Der deutsche Sozialstaat – Geschichte und Gegenwart. Munich.
רשימת סימניות