הסברים והערות

לקיחה למשמורת משקפת את זכותם הבלתי מותנית של ילדים ובני נוער המבקשים להילקח למשמורת, משום שהמצב בו הם חיים בלתי נסבל עבורם, מכל סיבה שהיא.

יתרה מכך, לשכת הרווחה לנוער "רשאית ומחויבת" לקחת ילדים או בני נוער למשמורת:

• אם "סכנה מיידית לשלום הילד מחייבת לקיחה למשמורת".
• כאשר "ילדים או בני נוער זרים מגיעים לגרמניה ללא ליווי והמחזיקים במשמורת או האפוטרופוס אינם שוהים במדינה (סעיף 42 פסקה 1 בספר החוקים הסוציאלי השמיני).

הלקיחה למשמורת מהווה אמצעי להעברה זמנית של ילדים או בני נוער לחזקתו של אדם מתאים שיהיה אמון על הטיפול בהם, למסגרת מתאימה או להסדר מגורים אחר (סעיף 42 פסקה 1 בחוק). במהלך תקופה זו, המשבר שבגינו נלקחו הילדים/בני הנוער למשמורת יעמוד במוקד הטיפול ויסוכמו הצעדים הבאים עם ההורים/אפוטרופוסים וילדיהם/בני חסותם.

לקיחת ילדים/בני נוער למשמורת על ידי לשכות הרווחה לנוער מחייבת את הסכמת ההורה או האפוטרופוס, ויש להודיע לו ​​על כך ללא דיחוי (סעיף 42 פסקה 1 סעיף קטן 1א בחוק). לחילופין, אם המצב מחייב פעולה מיידית על מנת להגן על שלום הילדים/בני הנוער, רשאית לשכת הרווחה לנוער לעשות זאת מבלי להמתין ל"הכרעת בית משפט לענייני משפחה" הדרושה תמיד בעת התערבות בזכויות המשמורת ההורית, משום "שלא ניתן לקבל את ההכרעה מבעוד מועד" (סעיף 42 פסקה 1 סעיף קטן 1ב' בחוק). במקרה כזה, על לשכת רווחת הנוער לפנות לקבלת ההכרעה כאמור ללא דיחוי (סעיף 42 פסקה 3 סעיף קטן 2 בחוק).

במשך תקופת המשמורת רשאית לשכת הרווחה לנוער "לנקוט בצעדים המשפטיים הנדרשים להבטחת טובתם של הילדים או בני הנוער" (סעיף 42 פסקה 2 בחוק).

בעקבות המספר הרב של הפליטים שהגיעו לגרמניה ב-2015, נקבעו בספר החוקים הסוציאלי השמיני הסדרים בנוגע ל"לקיחה למשמורת זמנית" (סעיף 42א ואילך בחוק) של קטינים פליטים ללא ליווי.

ה"לקיחה למשמורת זמנית" מסדירה את החלוקה בין המדינות הפדרליות השונות, שם מתבצעת הלקיחה למשמורת רגילה (סעיף 42 בחוק). הוראות אלו אומצו במטרה להקל על הרשויות המקומיות שנאלצו להתמודד עם מספר גדול באופן לא פרופורציונלי של קטינים פליטים שהגיעו לתחומן ב-2015. המשרד הפדרלי לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער (BMFSFJ) נדרש להגיש לבונדסטג את תוצאות ההערכה של החוק הנ"ל עד סוף 2020. כמו כן, לבונדסטג מוגש דו"ח שנתי "על מצבם של קטינים זרים ללא ליווי בגרמניה" (סעיף 42ה בחוק).

לקיחה למשמורת קבועה או זמנית הן חלק מ"המשימות האחרות של השירותים לרווחת הילדים והנוער" (סעיף 2 פסקה 3 בחוק) שככלל אמורות להתבצע על ידי הגופים הציבוריים לרווחת הנוער הנושאים באחריות העליונה (סעיף 3 פסקה 3 בחוק). אמנם, סעיף 76 פסקה 1 בחוק מונע מגופים ציבוריים להאציל את הסמכות הריבונית ללקיחה למשמורת, אולם הם רשאים לערב גופים עצמאיים מוכרים בביצועה.

ב-2019, כ-49,550 ילדים ובני נוער נלקחו למשמורת. 8,400 ביקשו זאת בעצמם (רובם בגילאי 14-18, כמעט שני שליש מהם בנות); 32,500 נלקחו למשמורת עקב סכנה מיידית לשלומם (בהתפלגות דומה על פני כל קבוצות הגילאים והמינים); ב-8,650 הליכי משמורת היו מעורבים קטינים פליטים ללא ליווי (רובם בני 14-18, כ-80% מהם בנים).

בלמעלה מ-50% מהמקרים, תקופת המשמורת נמשכה פחות משבועיים. רוב הבנים והבנות הוחזרו  להוריהם, לאפוטרופוסים או למשפחות אומנה או לפנימיות (38%). קצת פחות מ-30% הועברו לחזקתן של משפחות אומנה חדשות, פנימיות חדשות או מסגרות דיור חדשות.