המדינה מחויבת להגן על ילדים ובני נוער מפני פגיעה בשלומם (סעיף 6 פסקה 2 משפט 2 לחוק היסוד; סעיף 1666 בקודקס האזרחי הגרמני; סעיף 1 פסקה 3 וסעיף 8א בספר החוקים הסוציאלי השמיני).
המונח פגיעה בשלום הילד מתייחס ל"סכנה קיימת בסדר גודל כזה שאם לא תטופל, יש סיכוי גבוה שתגרום נזק ניכר להתפתחות הילד" (בית המשפט הפדרלי העליון, 1956).
כל הפעילויות של שירותי הרווחה לילדים ונוער חייבות להיות מכוונות למניעת היווצרותם של סיכונים כאלה (פרשנות רחבה של הגנת הילד) או למנוע אותם מבעוד מועד (פרשנות מצומצמת של הגנת הילד).
יש להציע להורים ולילדים סיוע מתאים למניעת סיכונים.
במידה והורים מסרבים לקבלת הסיוע כאמור, על לשכת הרווחה לנוער להתערב על מנת להגן על הילדים ובני הנוער (לקיחה למשמורת/פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך התערבות בזכויות המשמורת ההורית).
מלבד מתן ייעוץ, קידום, תמיכה וסיוע, שירותי הרווחה לילדים ונוער אחראים גם על הגנה על ילדים מפני סכנה לשלומם (סעיף 1 פסקה 3 סעיף קטן 4 בספר החוקים הסוציאלי השמיני). בבסיס חובה זו להגנה עומדת פרשנות מצומצמת של הגנת הילד כאמצעי למנוע פגיעה בהתפתחותו. הפסיקה בתחום מפרשת את הפגיעה בתור "סכנה קיימת בסדר גודל כזה שאם לא תטופל, יש סיכוי גבוה שתגרום נזק ניכר להתפתחות הילד" (בית המשפט הפדרלי העליון, 1956). סעיף 1666 פסקה 1 סעיף קטן 1 בקודקס האזרחי הגרמני מגדיר סיכון לשלום הילד בתור מצב שבו אם הילד ימשיך להיחשף לסכנה שזוהתה, מוצדק להניח כי רווחתו הגופנית, השכלית או הנפשית ייפגעו פגיעה משמעותית בסבירות גבוהה.
ספר החוקים הסוציאלי השמיני מכיל מספר רב של אזכורים לחובת ההגנה על הילד. ההוראות העיקריות בהקשר זה הן:
מספר רב של הוראות אחרות (כמו סעיפים 37ב ו-44 בחוק: שמירה על זכויותיהם של ילדים ובני נוער בטיפול במשפחה; סעיף 38: חוקיות מתן שירותי סיוע מחוץ למדינה וכו') מתייחסות באופן ספציפי לחובת ההגנה. חמשת סעיפי החוק לשיתוף פעולה ומידע בענייני הגנת הילד ( KKG) מכילים אף הם הוראות חשובות בנושא הגנת הילד (בפרט סעיף 4 בחוק, המגדיר את תפקידם של אנשי מקצוע מחוץ לתחום של שירותי הרווחה להגנה על הילד באופן דומה לסעיף 8א בספר החוקים הסוציאלי השמיני). הנורמות הללו מהוות בסיס לקביעת נהלים פרוצדורליים, חלוקת אחריות והגדרת זכויות.
סעיף 8א בספר החוקים הסוציאלי השמיני קובע כיצד על לשכת רווחת הנוער להגיב אם קיימת "אינדיקציה משמעותית" לסכנה לשלום הילד. לאחר מכן, עליה להעריך את מידת הסיכון בשיתוף כמה אנשי מקצוע, במידת האפשר גם בהשתתפות הילדים/בני הנוער וההורים או האפוטרופוס/ים שלהם. כמו כן, מוטל על לשכת הרווחה להתרשם במישרין מהסביבה בה גדלים הילדים/בני הנוער, ובמידת האפשר לערב את מי שהודיע מלכתחילה על הסיכון. אם מתקבל הרושם כי יש צורך במתן סיוע כדי למנוע פגיעה בשלום הילד, על הלשכה להציע עזרה במקרים מעין אלה.
כמו כן, עליה לחתום על הסכמים עם כל הגופים המנהלים מוסדות המציעים שירותים לילדים ובני נוער על מנת להבטיח שגם הם יבצעו הערכת הסיכון לשלום הילדים או בני הנוער אם תהיה להם אינדיקציה משמעותית לסיכון מעין זה. יש לערב איש מקצוע מנוסה ואת הצעיר הנוגע בדבר בתהליך, בתנאי שהדבר אינו חושף אותו לסיכון גבוה יותר. בהסכמים יש לפרט את המיומנויות הנדרשות מאנשי המקצוע המנוסים הנותנים ייעוץ; בפרט, עליהם להיות בעלי ידע בכל הנוגע לצרכים המיוחדים להגנה על שלומם של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות. במידת הצורך, יש לעשות מאמצים להפעיל את שירותי הסיוע. לאחר שאנשי המקצוע מיצו את כל האפשרויות העומדות בפניהם למתן סיוע והגנה, הם מחויבים ליידע את לשכת הרווחה לנוער על הסיכון (סעיף 8א פסקה 4 בחוק).
אם קיימת סכנה ודאית ונדרשת פעולה מיידית, לשכת הרווחה לנוער רשאית ומחויבת לקחת את הילדים/בני הנוער למשמורת (סעיף 42 פסקה 2) (ראו שקופית לקיחה למשמורת). במידה וההורים מתנגדים למשמורת, בית המשפט לענייני משפחה יכריע לגבי המשכתה.
במידה ונראה כי מן ההכרח לערב את בית המשפט לענייני משפחה, יש לפנות רשמית לבית המשפט (סעיף 8א פסקה 2). ככלל, התערבויות במשמורת ההורית נתונות תמיד בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה (פרט למקרים בהם ילדים ובני נוער נלקחים למשמורת עקב סכנה מיידית) (סעיף 1666 בקודקס האזרחי הגרמני) [ראו שקף מעורבות בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה במקרים של סיכון (אפשרי) לשלום הילד]. במידה ויהיה צורך להתערב בזכויות המשמורת ההורית, ימנה בית המשפט אפוטרופוס בדין או נציג מתאים שייצג את האינטרסים המשפטיים של הקטינים (ראו שקופית אפוטרופסות מלאה וחלקית).
אנשים "הנמצאים בקשר עם ילדים או בני נוער מבחינה מקצועית" (דהיינו, מלבד אנשי המקצוע משירותי הרווחה לילדים ונוער, גם עובדי משק בית, מורים, אחיות ילדים, רופאים וכו') זכאים לקבל ייעוץ בתחום הגנת הילד על ידי איש מקצוע מומחה מלשכת הרווחה לנוער, במקרים בהם הם חושדים שקיימת סכנה לשלום הילד (סעיף 8ב פסקה 1 בספר החוקים הסוציאלי השמיני).
גופים המפעילים מוסדות זכאים לקבל ייעוץ מלשכת הרווחה לנוער בפיתוח מתווים להגנה, השתתפות וניהול תלונות, אשר עריכתם מהווה תנאי מוקדם לקבלת רישיון להפעלת המוסד (סעיף 45 בספר החוקים הסוציאלי השמיני).
החוק לשיתוף פעולה ומידע בענייני הגנת הילד (KKG) הוא חוק עצמאי המכיל הוראות חשובות בנושא הגנת הילד, במיוחד בתחומים הנושקים לתחומים אחרים, ונועד לספק "תנאי מסגרת לתשתיות חובה להגנה על ילדים" (סעיף 3 בחוק). כמו כן, הוא מסדיר את "העברת מידע על סיכון לשלום הילד על ידי מוסד החייב בשמירת סודיות (סעיף 4 בחוק). ההיגיון מאחורי ההוראות זהה ביסודו להוראות של סעיף 8א בספר החוקים הסוציאלי השמיני, החלות על אנשי מקצוע מתחום רווחת הילדים והנוער: