סעיפים 22 עד 26 לחוק שירותי הרווחה לילדים ונוער (SGB VIII) קובעים את האחריות ברמה הפדרלית למתן שירותי תמיכה לילדים בגני הילדים או במשפחתונים. תפקיד כללי זה מתחלק לשלושה יעדים בסיסיים (סעיף 22 פסקה 2 בספר החוקים הסוציאלי השמיני):
שירותים אלה אמורים להינתן במשותף לילדים בעלי מוגבלויות ולילדים ללא מוגבלויות, תוך התחשבות בצרכים הספציפיים של ילדים עם מוגבלויות ושל אלה הנמצאים בסיכון למוגבלות (סעיף 22א, פסקה 4 בספר החוקים הסוציאליים השמיני).
גני הילדים מוגדרים בתור "מסגרות שבהן הילדים מבלים חלק מהיום או את כולו ומטופלים בקבוצות" (סעיף 22 פסקה 1).
הטיפול במשפחתונים "יינתן על ידי המטפלות בביתן, בבית ההורים או במקומות מתאימים אחרים".
1) "המאפיינים לאבחנה בין מסגרות יום לילדים לבין הטיפול במשפחתונים מוגדרים במסגרת דיני המדינות הפדרליות (סעיף 22 פסקה 1).
בכל הנוגע לטיפול הניתן לילדים בגני הילדים או במשפחתונים, 16 המדינות הפדרליות קבעו הסדרים וחוקי ביצוע משלהן מתוקף עקרון הקדימות שהוענק להן (סעיף 26 בספר החוקים הסוציאלי השמיני).
עם זאת, בספר החוקים השמיני נקבעו זכויות הילדים לקבלת שירותי תמיכה, בתלות בגילם, באופן זהה ביחס לכל המדינות הפדרליות:
ב-2020, כ-3.9 מיליון ילדים קיבלו טיפול במעונות יום.
יודגש כי מספר המקומות המוצעים לכל שכבות הגיל נמוך בהרבה מהביקוש.
היבט נוסף שנוי במחלוקת הוא באיזו מידה יכולים הורים לדרוש טיפול במעונות למשך כל היום עבור ילדיהם. הגופים במגזר הציבורי נקראים לספק שירותים לטיפול למשך כל היום "לפי הצורך". אולם, השאלה האם צורך זה יוגדר על ידי דרישות ההורים או על ידי הגופים הציבוריים, נותרה שנויה במחלוקת – גם במסגרת הפסיקה. ב-2017, כמחצית מכלל המקומות בגני הילדים בגרמניה הוגדרו כמקומות ליום שלם, עם הבדלים ניכרים בין המדינות הפדרליות השונות (ראו שקופית התפתחות ההיצע של מעונות היום לילדים). אימוץ החוק מ-10 בספטמבר 2021 בדבר הטיפול בילדים למשך כל היום, יסדיר בהדרגה את הזכות משפטית לטיפול בילדים בגיל בית הספר היסודיים החל מ-2026.